יש לנו כמה בעיות, למה הם איטיים לפתור?
כאשר הבעיות של דו-קיום מופיעות בשנים הראשונות לנישואין, יש לנו שתי אפשרויות. הראשון והטבעי הוא בדרך כלל לפחד, לייאוש, לחשוב שהכל ילך בצורה גרועה ואפילו אפילו עצוב. האפשרות השנייה היא לנתח את המתרחש, שיש את הוודאות כי זה נורמלי יש קשיים.
בדרך כלל הבעיות הופכות גדולות יותר ולוקחות זמן רב יותר כדי להיפתר כי:
1. יש לנו הרגל רע להאשים את האחר של כל מה שלא הולך טוב. אנחנו לא מסוגלים להסתכל פנימה ולחפש את הסיבות בתוכנו.
2. אנו רואים בבירור מה שאנחנו מתגעגעים. אנחנו לא יכולים לראות מה אחרים משתוקק.
3. אנחנו עיוורים עם פגמים, את המגבלות ואת הדרכים השונות לעשות דברים. אנחנו לא יכולים לכבד את הדרכים של אחרים. אנחנו נועלים את עצמנו, בלי להביע בזהירות מה כואב לנו או מה קורה לנו, בלי להאשים. המתחם יוצר כעס, בידוד ומונע עוד יותר מראות את הדברים הטובים, את המאמצים. השני מתרחק לפני התדהמה. אם המזג הוא העיקרי, לקפוץ מהר, להתרגז, לומר כל מה שעולה על הדעת ולאחר מכן בתשובה. אם היא משנית, היא שותקת, לפעמים היא נושאת טינה ונעה רגשית מהאחר בתגובה.
4. טעות גדולה נוספת היא לספר למישהו על המשפחה מה קורה הם מקשיבים רק לגרסה אחת והם גורמים לנו לראות דברים כמו שהאחר רואה אותם.
5. אחת הסיבות מדוע בעיות זוגיות לא נפתרות היא בדרך כלל בגללאנשים צעירים נמצאים תחת לחץ רב. שעות העבודה הן רבות, המשכורות הן נמוכות והם מכריחים את שניהם לעבוד, זמן מנוחה הוא גם נדירים וגם ניצוצות לעוף. אתה צריך לנסות לאזן עם השכל הישר שעות עבודה ומנוחה וליהנות יחד. זה הרבה יותר חשוב מאשר הנישואים מאמינים.
6. בעיות הן איטיות כדי לפתור אין נכונות להמעיט בעניינים, לעבור את הדף בקרוב וכאשר יש לנו כבר אווירה טובה, אז אנחנו יכולים לדבר על מה שקורה. אנחנו לא יכולים תמיד להביע את הקשיים כאשר אנחנו באמת רוצים. עלינו לסמוך על הוראותיו של האחר. זה יעיל יותר לתת קצת זמן לעבור יש את השליטה העצמית לשלוט הרצון להבהיר דברים.
אירועים שליליים הם זמניים, ניתנים לשינוי ומותאמים. בסוף החגים חשוב לזכור כי אנו זקוקים לתקופה של הסתגלות.
הכרת תודה יכולה להפוך את החיים למאושרים מאוד. להיות מודעים למה מונח ומבדר אותנו או נותן לנו שלום מאפשר לנו תמיד לחפש אותו כתרופה לכל קושי.
