בני הזוג, האוצר היחיד שראוי למצוא
כדאי למצוא מטרה לחיות. משהו שמניע אותנו מאוד ומאפשר לנו לחיות ולדעת לאן אנחנו הולכים ולמה. אם נמצא את מטרתנו, מצאנו אוצר.
כאשר אנו מתאהבים, אנחנו לא יכולים לראות כי מערכת יחסים זו יכולה לעבור קשיים רציניים. זה לא שגיאה, אבל חוסר המעש שעושה אדם להיכשל. אנחנו טועים כל הזמן ביחסים בין-אישיים.
יש כאלה שמסוגלים ליצור את התנאים המתאימים כדי ליצור מחדש את הקשרים האלה, החוסמים בלבם ובראשיהם כל אפשרות של איחוד מחדש. הקושי הגדול בדרך כלל מורכב מתוך תקווה כי הוא השני שמגיע. זה התירוץ הגדול לא לפתור את רוב אי הבנות, dislikes, מרחקים, קרעים ובעיות.
אהבה אינה תשוקה אלא פעילות. פעילות, להתחיל לעשות, אומרים חושבים, לחכות חייב להיות מטרה. צריך לחשוב: "למה אני עושה את המאמץ הזה, למה אני עושה את זה, מה אני רוצה להשיג?"
הגברים והנשים שעוברים את ההתייעצויות שלנו אומרים לפעמים: "אני לא יודע מה הייתי מחליט לעשות אם לא היו לי ילדים, אבל הילדים שלי ..." המשפחה שאנו יוצרים היא אחד הדברים הרציניים והחשובים ביותר שאנו מסוגלים לעשות בכל חיינו. הילדים האלה שיש לנו את הזכות לראות לגדול, לחנך, להדריך, לחבק, לשמור, לראות לעוף וליצור משפחות אחרות הם האחריות הגדולה שלנו עד שאנחנו מתים. האושר שלך תלוי במידה רבה בהתנהגות שלנו. מתוך המאמץ שלנו להיות טוב ככל האפשר. לא מושלם, אבל טוב.
זה אומר להישאר ביחד עם בעל ואישה גם אם הם רואים אותנו נלחמים נגד קשיים שאולי נראה בלתי עביר, גם אם נמאס לנו, גם אם אנחנו לא נראה לעשות הכל כמו שאנחנו צריכים, אם כי, למרות ... הם ראויים יציבות כדי לחיות טוב . הם ראויים לחשוב על המטרה. כולם צריכים לחפש את שלהם, האוצר שלך
עבור חלק, היופי של החיים, אושר גדול, עולה כתוצאה לראות אותם מאוחדים כמו אננס. הם בטוחים באהבת הוריהם ומשוכנעים שלא כסף ולא עבודה גדולה, ולא חומר ממשי, מוחשי יכולים ליצור אושר גדול יותר מאשר בוודאות שיש להם משפחה שאוהבת אותם ללא תנאים. והם יודעים את זה כי הם מבחינים בכך. הם מבחינים בכך אהבה היא פעולה, לא תשוקה.
